האם יש מצווה לכתוב ספר תורה?

מצוות כתיבת ספר תורה היא אחת מתרי״ג המצוות, ומקורה בפסוק בדברים ל״א:י״ט: ׳ועתה כתבו לכם את השירה הזאת׳. חז״ל בסנהדרין (כ״א ע״ב) למדו שהציווי הזה, שנאמר לגבי שירת האזינו, מוסב למעשה על התורה כולה: על כל אדם מוטלת החובה לכתוב, או להזמין שיכתבו עבורו, ספר תורה משלו. הרמב״ם (הלכות ספר תורה ז׳:א׳) פוסק: ׳מצות עשה על כל איש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו׳. השולחן ערוך (יורה דעה ער׳:א׳) מביא הלכה זו. הלכה למעשה, מעטים יודעים כיום לכתוב ספר תורה בדיוק הנדרש — כל אות חייבת להיכתב כהלכתה, ללא שגיאה, על קלף כשר, בדיו מיוחדת. לכן המנהג המקובל הוא לקיים את המצווה על ידי הזמנת סופר סת״ם מקצועי שיכתוב את הספר עבורך. בקהילות רבות נהוג גם שכל אדם כותב (או שהסופר מנחה את ידו ב) לפחות אות אחת בספר, כדי להשתתף באופן פעיל בקיום המצווה. חלק מהפוסקים דנים בשאלה האם כיום, כשבכל בית כנסת יש כבר ספרי תורה ציבוריים, ניתן לקיים את המצווה גם על ידי תרומה לכתיבת ספר תורה לשימוש הציבור, ולא דווקא ספר פרטי. זו שאלה מעשית שכדאי לברר עם רב. מעבר להזמנת כתיבת הספר אצל סופר, קיימת שאיפה נעלה אף יותר: ללמוד את מלאכת הסת״ם ולזכות לכתוב בעצמך, בידיך ממש, את אותיות התורה הקדושות. חז״ל מלמדים שהמקיים מצווה בגופו ובידיו זוכה לחיבור שונה מזה של מי שרק מזמין אותה אצל אחר. לימוד סת״ם אינו רק רכישת מקצוע — הוא הצטרפות לשרשרת בלתי פוסקת של דורות סופרים שהעבירו את התורה אות אחר אות, עם האחריות והזכות שבכך. מי שחש בקריאה הזו, הצעד הראשון האמיתי הוא ללמוד אצל סופר מנוסה ואת מקורות ההלכה של המלאכה — לפני כל כלי, מה שנדרש הוא הרצון ללמוד. כמו בכל שאלה הלכתית מעשית, מאמר זה הוא מבוא אינפורמטיבי בלבד — להכרעה מעשית כיצד לקיים מצווה זו במקרה שלך, יש להתייעץ עם רב מוסמך.